פסק-דין בתיק ת"ק 25056-02-12

גרסת התובעת

1.     על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 28.6.2011 (יום שישי בשבוע) בסביבות השעה 13:30, המתינה התובעת עם תינוקה בתחנת האוטובוס בחצור הגלילית להגעתו של קו "אגד" מס' 984, המיועד להגיע לבני ברק.  האוטובוס בושש מלהגיע,  ולפיכך נאלצה הנתבעת, יחד עם אחרים,  לשכור שירותי הסעות על מנת להגיע לבני ברק בטרם כניסת השבת. היא נאלצה לבחור בפתרון חלופי זה,  מאחר והתברר כי האוטובוס החלופי שביקשה אגד לשלוח נועד להגיע לתל אביב, אך לא לבני ברק. התובעת הגיעה באיחור לבית ההחלמה ליולדות בבני ברק, בסמוך לכניסת השבת,  לא קיבלה הנחיות על נוהלי המקום ולא השתתפה בארוחת ערב שבת.  

2.       התובעת צרפה לכתב התביעה העתק חשבונית מס בסך  700 ש"ח של חברת ההסעות וקבלה אשר הוצאה על ידי בית החלמה והבראה לאם ולילד בבני ברק על סך 1,173 ש"ח.

גרסת אגד

3.    אגד הודתה כי  קו האוטובוס 984 לא יצא לדרכו מחצור הגלילית לבני ברק ביום ששי המדובר, עקב טעות אנוש בשיבוץ הנסיעה. לטענתה,  התובעת סירבה להצעה להגיע באוטובוס אחר מחצור הגלילית לתל אביב (אך לא לבני ברק).

האחריות

4.       על אגד חלה האחריות לתפעל את קווי השירות שברשותה בהתאם ללוח הזמנים שנקבע ופורסם על ידה.  בכתב ההגנה לא התכחשה אגד לאחריותה.   ביטוי לאחריות זו מצוי אף בפסיקה. בת"ק (י-ם) 3119/07 שמואל מגנצא נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (פורסם בנבו , 29.8.2007), נאמר:

"לוח זמנים, הוא למעשה הזמנה של הנתבעת, לתושבים, ולנוסעים אחרים להשתמש בשירותי הנתבעת. על לוח הזמנים יש להקפיד, והנתבעת מחוייבת לו. פרסום לוח זמנים בידיעת התובעת כי אין לה די  רכבים לבצוע כל הנסיעות במועדן, כי אם חלק בלבד, יש בו כדי "הטעיה"  כהגדרתה בסעיף 2א. (ד) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א - 1981"

ובהמשך:

"על הנתבעת , מוטלת אחריות, למתן השירות ..... לפי לוחות הזמנים המתפרסמים על ידה. לוח זמנים הוא למעשה הזמנה של הנתבעת, לתושבים, ולנוסעים אחרים להשתמש בשירותי הנתבעת. על לוח הזמנים יש להקפיד, והנתבעת מחויבת לו... לתובע הזקוק לדבריו לתחבורה ציבורית, עומדת הזכות לדעת כמעט בוודאות, שבהגיעו בזמן לתחנה, לפי לוח הזמנים של הנתבעת, ייאסף בשעה היעודה, כך שיוכל להגיעה בשעה צפויה מתוכננת, למקום יעדו."

גובה הנזק

5.       התובעת, ששכרה עם אחרים רכב הסעה חלופי, העידה:  "שלמתי בסביבות 200 ש"ח, לא מדויק, זאת אומרת אני נתתי את הכסף לגב' יוכבד לפה שהייתה אחת הנוסעות בטנדר והיא אספה את הכסף בשלב יותר מאוחר. הטנדר עלה 700 ש"ח לכל הנוסעים שנסעו איתו".

בחקירה הנגדית נשאלה:  "אם היית עולה על האוטובוס החלופי באיזה שעה היית מגיעה לבני ברק?", והשיבה:  "בשעה 16:00-16:30. אני מסכימה שבאותו יום השבת נכנסה בשעה 19:06". (ראה עמ' 3 לפרוטוקול). 

התובעת הציגה קבלה של  בית ההחלמה וההבראה בבני ברק על סך 1,173 ש"ח,  ואמרה: "בבית ההחלמה בבני ברק נאמר לי שכספי לא יוחזר לי אם לא אגיע.  מדובר ב-900 ש"ח" (ראה עמ' 2 לפרוטוקול). בהמשך הוסיפה: "הגעתי בשעה 17:00 וכתבתי שזה שעה פלוס לפני כניסת השבת" (ראה עמ' 3 לפרוטוקול).

מדובר, איפוא, באיחור שאינו משמעותי, ובאור זה יש לפסוק את גובה הפיצוי.

התוצאה

6.       אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: